בשיעור הראשון נבין מה סוחר יומי עושה בפועל, למה דווקא מניות שזזות חזק, ואיך נראה התהליך מהרגע שמניה מתחילה לזוז ועד שהעסקה נגמרת.
מסחר יומי במשפט אחד
סוחר יומי קונה מניה ומוכר אותה באותו יום מסחר. לפעמים העסקה נמשכת כמה דקות ולפעמים יותר, אבל בסוף היום אין לו מניות בחשבון, יש לו רק כסף. משקיע לטווח ארוך שואל מה יקרה לחברה בעוד כמה שנים. סוחר יומי שואל שאלה אחרת לגמרי: מה המחיר עושה עכשיו, ומי חזק יותר כרגע, הקונים או המוכרים.
למה דווקא מניות שזזות חזק
ברוב הימים רוב המניות כמעט לא זזות. כמה סנטים למעלה, כמה סנטים למטה. במניה כזאת אין הרבה מה לעשות ביום אחד. מומנטום (Momentum) הוא תנועה חזקה של המחיר בכיוון אחד, עם הרבה קונים והרבה מניות שעוברות ידיים. כמעט תמיד יש לזה סיבה, בדרך כלל חדשות שהתפרסמו על החברה.
הרעיון פשוט: לא מנחשים איזו מניה תזוז מחר. מחכים שמניה כבר תתחיל לזוז, ובודקים אם היא עומדת בתנאים. מניה שעומדת בהם היא מועמדת, ומניה שלא עומדת בהם נשארת בחוץ, גם אם היא נראית מפתה.
בקורס המלא: חמשת התנאים שלפיהם בוחרים מניה, ואיך שופטים בתוך דקה אם החדשות חזקות מספיק. אלה שיעורים 3.1 ו-3.2.
איך נראה התהליך
מניה מופיעה.סורק, תוכנה שעוברת על כל השוק, מראה מניה שעומדת בתנאים.
בודקים ומחליטים.יש לכם בערך עשר דקות להבין את המניה ולהחליט אם יש בה נקודת כניסה ברורה. מכאן השם בול בעשר.
נכנסים או מוותרים.נכנסים רק כשכבר ידוע איפה יוצאים אם טעיתם, ועד לאן מצפים שהמחיר יגיע.
כללי היציאה מנהלים.מהרגע שנכנסתם, כללים קבועים מראש אומרים מתי לצאת. ההחלטה כבר לא תלויה במצב הרוח.
שימו לב לסדר. ההחלטות החשובות מתקבלות לפני הלחיצה, כשהראש עוד רגוע. זה ההבדל בין שיטה לבין ניחוש.
ומה עם הסיכון
מסחר יומי כרוך בסיכון להפסד, והמחיר במניות כאלה זז מהר לשני הכיוונים. בגלל זה השיטה מתחילה מהשאלה כמה אתם מוכנים להפסיד בעסקה אחת, ורק אחר כך שואלת כמה אפשר להרוויח. בשיעור השלישי של המיני-קורס נראה איך זה עובד.
בדיקה עצמית
מה ההבדל העיקרי בין סוחר יומי למשקיע לטווח ארוך?
הסוחר היומי סוגר את העסקה באותו יום, ומתעניין במה שהמחיר עושה עכשיו. המשקיע מחזיק לאורך זמן ומתעניין בעתיד של החברה.
מתי מחליטים איפה יוצאים מעסקה?
לפני שנכנסים. בזמן העסקה רק מבצעים את מה שהוחלט מראש.
כמעט כל פלטפורמת מסחר מציגה את המחיר בגרף נרות. בשיעור הזה תלמדו לקרוא נר בודד, ותכירו ארבעה נרות שכדאי לזהות במבט אחד.
ממה בנוי נר
כל נר מסכם פרק זמן אחד. בגרף של דקה, כל נר הוא דקה. ארבעה מחירים בונים אותו:
פתיחה היא המחיר של העסקה הראשונה בפרק הזמן.
סגירה היא המחיר של העסקה האחרונה.
שיא הוא המחיר הכי גבוה שנסחר בדרך.
שפל הוא המחיר הכי נמוך שנסחר בדרך.
החלק העבה נקרא גוף, והוא נמתח בין הפתיחה לסגירה. הקווים הדקים מעליו ומתחתיו נקראים פתילים, והם מגיעים עד השיא ועד השפל. נר ירוק נסגר מעל הפתיחה, כלומר המחיר עלה בתוכו. נר אדום נסגר מתחת לפתיחה, כלומר המחיר ירד.
לדוגמה, נר שנפתח ב-4.20, הגיע לשיא של 4.38, ירד לשפל של 4.15 ונסגר ב-4.33. הוא ירוק, כי נסגר מעל הפתיחה. הגוף שלו בין 4.20 ל-4.33, הפתיל העליון מגיע עד 4.38, והתחתון עד 4.15.
בנר ירוק הפתיחה בתחתית הגוף. בנר אדום הפתיחה בראש הגוף.
מה הנר מספר
מאחורי כל נר יש קונים ומוכרים. גוף גדול אומר שצד אחד הזיז את המחיר בלי הרבה התנגדות. פתיל ארוך אומר שהמחיר הגיע רחוק וחזר, כלומר הצד השני דחף אותו בחזרה. פתיל עליון ארוך אחרי עלייה, למשל, מראה שיש מוכרים למעלה.
ארבעה נרות עם שם
יש נרות שחוזרים שוב ושוב, ולכן יש להם שם. הם רמזים, ותמיד קוראים אותם יחד עם מה שקרה לפניהם.
ארבעת הנרות עם שם. הנר המודגש הוא הנר שמדברים עליו, והנרות החלשים מראים מה היה לפניו.
בקורס המלא: שני צירופים של נרות שכל השיטה בנויה עליהם. אחד אומר מתי נכנסים, והשני אומר מתי יוצאים מהעסקה עד הסוף. הם מופיעים בשיעור 1.2 המלא, ותרגלו אותם על גרפים אמיתיים בפרק 4.
בדיקה עצמית
נר נפתח ב-3.10 ונסגר ב-3.02. איזה צבע הוא?
אדום. הסגירה נמוכה מהפתיחה, כלומר המחיר ירד בתוך הנר.
מה מספר פתיל עליון ארוך אחרי עלייה?
שהמחיר ניסה לעלות וחזר למטה, כלומר יש מוכרים למעלה.
הרבה החלטות גרועות במסחר מתקבלות בשניות האחרונות לפני הלחיצה. בשיעור הזה תכירו שלוש שאלות ששואלים לפני כל עסקה, ואת הכלל שקובע אם עסקה בכלל שווה את הסיכון.
שאלה 1: למה דווקא המניה הזאת?
מניה שזזה חזק בלי סיבה ברורה יכולה לעצור באותה מהירות שהתחילה. לכן הדבר הראשון שבודקים הוא אם יש למה שקורה סיבה אמיתית, כמו חדשות על החברה, ואם התנועה מגיעה עם הרבה מסחר. כשאין תשובה טובה, אין עסקה.
שאלה 2: איפה אני יוצא אם טעיתי?
הסטופ (Stop) הוא פקודה שמוכרת את המניה אוטומטית אם המחיר יורד לרמה שקבעתם. קובעים אותו לפני הכניסה, ולא מזיזים אותו למטה אחרי שנכנסתם. המרחק בין מחיר הכניסה לסטופ הוא הסיכון שלכם למניה אחת.
לדוגמה, נכנסים במניה VQZT ב-4.71 עם סטופ ב-4.59. אם טעיתם, ההפסד הוא 12 סנט למניה.
שאלה 3: האם יש מספיק מקום למעלה?
הכלל: המרחק מהכניסה ליעד צריך להיות לפחות פי 2 מהמרחק מהכניסה לסטופ. בדוגמה, הסיכון הוא 12 סנט, ולכן היעד צריך להיות לפחות 24 סנט מעל הכניסה, כלומר 4.95 ומעלה. כשאין יעד הגיוני כזה, מוותרים על העסקה, גם אם המניה נראית מצוין.
1 הרווח עד היעד: 24 סנט, מ-4.71 עד 4.95. פי 2 מהסיכון.
2 הסיכון עד הסטופ: 12 סנט, מהכניסה 4.71 לסטופ 4.59.
הקו הכהה הוא הכניסה. הריבוע הירוק צריך להיות לפחות כפול מהאדום.
למה זה חשוב? כשכל עסקה מנצחת מרוויחה לפחות פי 2 ממה שעסקה מפסידה עולה, גם יום שבו רק חלק מהעסקאות הצליחו לא חייב להיגמר בהפסד. אין כאן הבטחה לרווח, אבל יש כאן היגיון שמגן עליכם מעסקאות שלא שוות את הסיכון.
בקורס המלא: איך בוחרים את היעד בפועל לפי רמות על הגרף, כמה מניות לקנות כדי שעסקה אחת לא תפגע בחשבון, ומתי עוצרים יום רע. אלה שיעורים 4.1 ו-5.1, עם מחשבון שעושה את החישוב בשבילכם.
בדיקה עצמית
נכנסתם ב-3.40 עם סטופ ב-3.30. מה היעד המינימלי?
3.60. הסיכון הוא 10 סנט, ולכן היעד צריך להיות לפחות 20 סנט מעל הכניסה.
מתי מותר להזיז את הסטופ למטה?
אף פעם. הסטופ נקבע לפני הכניסה, ומרגע שנכנסתם הוא רק יכול לעלות.
זאת הייתה הטעימה. ככה נראה הקורס המלא
במיני-קורס ראיתם את הרעיון. בקורס המלא לומדים את השיטה עצמה, צעד אחרי צעד, עם תרגול על גרפים.